עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי אני מריה :)
בת 15 , ממרכז הארץ .
מה שעברתי אף אחד לא עבר וגם בטח לא יעבור , לאחרים זה ישמע וייראה מטורף , סוחט דמעות ואפילו שיקרי .
בשבילי זו שגרה , אלה זכרונות , אלה החיים שלי .
חברים
Suzan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
נושאים
ארכיון
משפטים(מוטואים)-
*what doesn't kill you makes ya strong
*a simple HELLO would mean the world
*never look back
* when words fail , music speaks
*keep calm n love on
*believe in yourself
*lets put an end to bulling
* how yo kill your enemies? Smile
* I Might not be someone's first choice, but I'm a great choice
I might not be rich , but I'm valuable
I don't pretend to be someone I'm not , because I'm good at being me
STOP BULLING
הילדה שקראתם לה : "מכוערת" ?
עכשיו מתאפרת כמו ליצן..
הילד שקראתם לו : "גיי" ?
עכשיו מעשן בשביל להיראות גבר..
הילדה שקראתם לה : "שמנה" ?
עכשיו אוכלת קרקר אחד ליום ,ואומרת שזה מספיק לה..
הילד שקראתם לו : "חנון" ?
מזניח עכשיו את הלימודים..
הילדה שקראתם לה : "גמדה"
נופלת עכשיו מהעקבים..
תפסיקו לשפוט אנשים לפי המראה ,כי לכולנו יש חסרונות ויתרונות ..
אם אדם מחייך מבחוץ זה לא אומר שהוא לא בוכה מבפנים ..
תנסו קודם לתקן את עצמכם לפני שאתה מתקנים אחרים ..

היי אני מריה .
12/10/2013 16:04
מריה
עליי, פוסטראשון
פתחתי את הבלוג הזה אחריי הרבה התלבטויות. פה אני אספר על עצמי ... איך שרדתי עד היום , תוכניותיי לעתיד , הקשיים שאני עוברת (אוו לא עוברת><) תחביביי , הדרכים בהם אני בורחת מעצמי וכו׳... אז כמה פרטים על עצמי :) אני בכיתה י׳ וגרה במרכז הארץ .אני מאומצת , הוריי המאמצים טסו עד רומניה כדיי להביא אותי ... (ואז הם התחרטו-,-).אני נכה חלקית הסבר- נולדתי עם מום באגן , עקמת בגב ומום נוסף בפיקה(ברך) .לפניי כשנתיים פסיכאטר אבחנו אותי במחלת הדו קוטביות ובבעיות השליטה בכעסים . אני שחקנית מתחילה , כבר ארבעה שנים לומדת תאטרון ומופיעה על במות בכל הארץ . אני נהגתי לצייר קבוע (למדתי שנה ציור מקצועי אבל פרשתי לטובת המשחק) ועכשיו רק כשיש לי זמן אני מציירת .שחקתי בעבר כדורגל , הייתי שוערת בקבוצת בנים (אני יודעת , אני בהמה^~^) .אני יודעת לנגן על גיטרה (קלאסית) . אני גם כותבת לפעמים דברים כמו קטעים , מונולוגים , סיפורים , שירים ... ישלי תשוקה לצילום *~* אני מתכננת השנה להתחיל ללמוד צילום מקצועי (בהצלחה ליD:) .ו...לא עולה לי שום דבר למחשבות אז כניראה שזהו זה לבינתיים :) דברים שאני לא יכולה בילעדייהם : ים - הים בישבילי הוא הכל ! הוא המקום שאני מרגישה בו הכי חופשיה . מוזיקה - אחח , מוזיקה ... המוזיה בישבילי היא הצלה ענקית מהמחשבות שלי ... בילעדייה לא הייתי חיה עכשיו... בלי מוזיקה הייתי מתמוטטת ממזמן... כשאני לא רוצה לשמוע מוזיקה זה אומר שאני בדיכאון .המשחק-המשחק בישבילי הוא מקום מפלט נעים וחמים שתמיד יקבל אותי לא משנה מה . על הבמה אני מממשת את עצמי , אני יכולה לחשוב מה שאני רוצה , אני יכולה להתחבא מעצמי , לעשות סטופ לכמה זמן מהחיים שלי ופשוט להיכנס לעולם של פנטזיה .הצחוק-הצחוק הציל אותי פעמים רבות מהדיכאון שלי . מהמחשבות הרעות שלי ... מהעצב . בלי הצחוק הייתי בדיכאון כל הזמן ... לדעתי חשוב לצחוק , אפילו אם הוא מזוייף בשלב כולשהו הוא יהיה אמיתי :) בתהליך פתיחת הבלוג למדתי שקשה לי להיפתח ולחלוק את רגשותיי . במיוחד בגלל שהבדידות היא חלק בילתי נפרד מחיי . (אתם תשמעו עלזה בהמשך)טוב אז , כניראה שסיימתי את הפוסט הראשון שלי (מזל טוב לי^~^) ניפגש בהמשך ... Maria:-*
12 תגובות
קטע(מונולוג)מאת חותכת לשעבר-הטראומה/פלאשבקים
03/11/2013 00:54
מריה
הצלקת יותר מידיי עמוקה , גם אם חשבתי שאפשר לשכוח מהכל , או אולי להתגבר במשך שלושה שנים הקרובות , טעיתי... זה לא יישתפר אף פעם ! תיכננתי לברוח , תיכננתי לשכוח . כניראה שלא אצליח הפעם להתחמק ... הטראומה יותר מידיי קשה ! כשאני שומעת את השיר , מקשיבה לשורה הזו שוב ושוב . ALL MY SCARS ARE OPEN רועדת , נזכרת בצלקות שלי , למה הם נעשו ... איך הם נפתחו... מתחילה לרעוד ! כמו אז .. היד מתחילה לכאוב ! כאילו הם באמת פתוחות ! כאב חד כלכך , אבל כלכך מנחם ! מתחילה להיות עייפה , כמו אז ... ונושכת את עצמי בשפה עד שירד לי דם למקרה שארדם ! בשביל שלא אמות , כמו אז ... זה חוזר אליי ! אולי הפעם אני אצליח ...
0 תגובות
שיר שממש אהבתי ! (חותכת לשעבר)
03/11/2013 00:48
מריה
אופליה-אלמנה שחורה , מילים: אלי זולטא ויוחאי חורב , לחן: אלי זולטא ויוחאי חורב רק שהשמש לא תשקע כתבת על מדרכה ואם את עוד בוכה אאזז... את אולי כבר מכורה מחפשת עוד מנה קצת חום קצת אהבה משו שישמור עלייך בכל מקום אחר האנשים פוגעים בי זה לא יכול להיות לא לא שאנשים זונות לא לא גומרים הולכים הם משאירים בי זיכרונות ואת כותבת על קירות רק שהשמת לא תשקע וממשיכה להתמסטל כאילו אין ברירה אווו אופליה יקרה רוקדת יחפה עם זר כלניות להיות או לא להיות את נושקת לרחובות כשהם צוחקים עליה הינה המשוגעת שאיבדה את עצמה בכל מקום אחר האנשים פוגעים בי זה לא יכול להיות לא לא שאנשים זונות לא לא גומרים הולכים הם משאירים בי זיכרונות ואת כותבת על קירות רק שהשמת לא תשקע וממשיכה להתמסטל כאילו אין ברירה ואת כותבת על קירות רק שהשמת לא תשקע וממשיכה להתמסטל אוווו אופליה יקרה ...
0 תגובות
קטע מאת חותכת לשעבר - הבובה -
03/11/2013 00:39
מריה
הבובה- שיערה הזהוב מסורק בקפידה , היא יושבת על השידה , ידיה שעונות על יריכיה , ורודים ותפוחים הם בגדיה . נעליה בגוון אפרסק , לחייה גם . עיניים בגוון של תכלת מושלם . ריסים ארוכים , שפתיחה ורודות , היא מושלמת כמו כל הבובות . אבל יום אחד היא נשכחה בתחתית הארגז , חשוך שם ורע שם , וקר ועצוב . חיוכה המתוק לעולם לא ישוב . שפתיחה הפכו לאדומות כדם , שיערה השחיר ונהיה לצבע פחם . היא נהייתה חיוורת כמו גוף שהתרוקן מחיים - שזה הרגע שב מן המתים . בגדיה נקרעו והפכו לבלויים , נעל אחת אבדה , והיא נשארה שם בתחתית הקופסא , בודדה . זהו שיר שמאוד נוגע לליבי , במיוחד בגלל שהוא ממש מדבר עליי ... בכלמקרה מקווה שאהבתם . ניפגש בהמשך ...Maria:-*
0 תגובות
קטע מאת חותכת לשעבר - חייה של X
01/11/2013 19:11
מריה
זהו קטע שכתבתי על חברה שהייתה לי באשפוז , היא הייתה אנורקסית ובולמית וממש במצב רע .. והיא מתה לי בידיים ... :/ לרצות לרזות. לרצות לרעוב. לרצות להקיא. לרצות למות. לרצות חבר. לרצות יופי. לרצות חברה. לרצות עזרה. לרצות דיאטה. לרצות אותה. לרצות להתנשק. לרצות להתחבק. לרצות שייכות. לרצות חיים טובים יותר. לרצות רזון חולני. להתמכר. להתרגש. לבכות. ולצחוק. ולבכות שוב. להתפעל. להתאהב. לעשות טעויות. לבכות שוב. לנסוע. רחוק. לחזור. לנסוע שוב. לבגוד. לחתוך. לחרוט. להיות נאהבת. לחבק. למות. ולהיוולד מחדש. לרצות חזק. להתפלל. לבקש. לבכות. לעצב את החיים. להיות בולמית. להיות אנורקסית. לצאת מזה. ואז לחזור. ולבכות הרבה. להתאהב מחדש. פרפרים בבטן. לחבק חזק. ולעזוב. לברוח שוב. לרצות למות. להקיא. לחרוט. לחתוך. למות מבפנים. ולחיות מחדש. להתחיל מהתחלה. לתמוך. להיתמך. להנות מהחיים. לרזות. לעלות הכל בחזרה. ולבכות שוב. המון. להתייבש. להתעלף. לרצות למות. לדבר. לפרוק. להרגיש. להתרגש. פרפרים בבטן. להתאהב עוד יותר. לרצות להיות מושלמת. לבכות שוב. לחיות את החיים. לחיות את החיים הנוראיים האלה. להיות בולמית. אנורקסית. חולת רזון. אובססיבית. משוגעת. מוזרה. להתאהב בחברה הכי טובה. לבכות. אלה החיים שלי. אני לבד. אנשים עוזבים אותי. לאפחד לא אכפת. שאני חותכת, חורטת, מקיאה, בוכה. מתה מבפנים. לא משנה למי אני אגיד. אובססיה. לשני דברים. שלמות. אהבה. קושי. זה מה שהחיים האלה. קושי אחד גדול. YOLO ? לא אצלי. עד עכשיו החיים הם סבל. יכלתי למות בלידה. חבל שזה לא קרה. אני חיה חיים שלמים של דיכאון, ובכי. כל יום. כל שעה. כל דקה. להסתכל במראה ולהקיא. לא לאכול ימים.
0 תגובות
I'm so sorry :<
20/10/2013 23:17
מריה
בלי נושא
היי קוראים (שאני לא בטוחה אם קיימים אבל סבבה) ^^ רציתי לומר סורי שלא כתבתי עד עכשיו(שזה מלא._.) אני לא אתחיל לקטר עם סיבות , בעיקרון זה פוסט סליחה ^~^ אז סליחה D: ועכשיו אחריי שסלחתם (בהנחה שאתם קיימים) אני אעדכן מחר על הבוקר(אם יהיה לי זמן) או בשעות הבצפר (אם אני לא אהיה עסוקה ב...&*}%#\$+...משהו) ^^ Soo , I'm sorry and all that . LoveU Maria:-*
1 תגובות
קטע קצר מאת חותכת לשעבר-זכרון ילדות/גיל 7
16/10/2013 15:58
מריה
זה היה נורא . הרגע הזה שאמא שלי מרביצה לי באמצע הרחוב רק כי ביקשתי ללכת לשחק בגן השעשועים עם חברים מהכיתה. זה היה מול סבתא שלי , שתי דודות , בת דודה קרובה וכל הרחוב ... ילדים שעוברים ושבים אשר עוצרים , מצלמים ומצביעים . וכולם פשוט צוחקים . אני מסתכלת בעינייה של בת דודה שלי הגדולה ממני בשנתיים וכל מה שאני רואה הוא פשוט צחוק ולעג . ידעתי שזה לא נכון , הרגשתי שזה לא נכון . אבל לא היה לי שום דבר לעשות מנגד . כן , זה נכון ... ילדה בת שבע היא איננה בעלת אמצעים . זהו הזכרון הכי חזק שיש לי מהילדות ... בכל פעם שאני נזכרת בו אני בוכה אבל מה קרה עכשיו? אני לא בוכה (?) האפשרי הזה? כניראה שכן... יש משפט שאני מאמינה בו : ״ כל עוד סיפרת את הצלקת בלי לבכות סימן שהבראת״
2 תגובות
קטע מאת חותכת לשעבר-היסוד/שם המשפחה המזורגג.
14/10/2013 23:45
מריה
אומץ, בריונות
הכל התחיל בכיתה א׳ . (כמובן שזה התחיל לפניי , אני רק זוכרת את כיתה א׳) ילדים בני שש וחצי בקושי , ערסים מתלמדים , אני הייתי קוראת להם ״ערסיי צעצוע״ , ממציאים שיר קצר וקולע , הנושא ? אני , כמובן -,-לעולם ני לא אשכח את השיר הזה , הוא לא נעלם , הוא רק נבלע בתוך העבר המר . הם היו שרים לי אותו שנים , בכל יום , בכל הפסקה , כל סוף יום , הם היו נהנים >< .ואני? ממש לא . השיר עוסק בשמי ובשם משפחתי החורג ובעצם מה שהילדים רצו שייקרה לי ... ״XXX בסכינים , לוקחים אותה לבית החולים״ השיר , מלא עצב כאב ותסכול . ובכן , הסבר - ״XXX בסכינים״ , הם רצו וייחלו לזה שאני אמות , אפגע , אהיה ״בסכינים״ . ״לוקחים אותה לבית החולים״ השורה הזו בעצם עוסקת במוות עצמו , בשבילם בית החולים היה אלמנט של מוות . בחיים אני לא אסלח להם על מה שהם עשו לי בשנים האלו ... אמנם היינו מגובשים אבל כל זה בא על חשבוני . כמובן שכן היו זמנים שכן נהניתי וכן החיוך עלה על פניי , אבל רובו של הזמן היה מבוזבז על המטרה הברורה , להחרים אותי .הם היו נהנים לזרוק עליי מגירות , כדורי זבל מתוך הפחים של הכיתה , בשיעורי הספורט הם היו זורקים חבלים , כדורי גומי ואפילו חישוקים . הם היו נהנים לראות אותי סובלת . אני הייתי משא הבידור שלהם במשך שישה שנים מזדיינות . כשאני רואה ילד אשר היה שותף לכל הסבל שעבר עליי הכל צץ בחזרה , כל הרגשות , כל הכאב , כל העצבים , הפלאשבקים ... כן זה היה כואב , אני לבדי נגד שלושים ילדים ... בלי שום תמיכה משום כיוון , לא הורים ולא מערכת חינוך . אכן סבלתי , אבל כאשר אני נזכרת בכל המאורעות שקרו בשנים עברו , אני מבינה שכל זה בעצם רק חיזק אותי . רק בזכות כל מה שעברתי אני מרגישה חזקה , אני מסוגלת להיחשף לבריונות ולהשמצות ולא להיעלב כלל . אני מסוגלת להתמודד עם כמעט כל דבר שיעלה בראשם של הביריונים כיום . החברה של היום מאוד שופטת אדם על מנהגו ומראהו , וחשוב מאוד להיות אטום ולא פגוע מכל דבר , אצלי יש היום ״חומה״ מסביב לליהי ובזכות זה יותר קב לגעת בי נפשית ולפגוע בי ממשית . בגלל שעברתי את כל זה ! אז המסר של הקטע הזה , הוא להעביר לכם , הקוראים , מעט תקווה ומסורת מיוחדת שכזו ששוכנת בליבי כבר זמן רב ^^ אתם בטח שואלים את עצמכם , ״על מה היא מדברת לעזאזל?!״ אז אני אענה לכם על השאלה - אני מדברת על , אומץ , האומץ להשים זין על כל הסובבים אתכם . לא לפחד לפעול , לא לפחד לשתף את דעתכם . הבנתם? הסוד הוא בעצם רק לדעת להשים זין אחד גדול ! D: אוהבת אתכם קוראים שלי , שלכם Maria:-*
4 תגובות
אוף :/
13/10/2013 23:16
מריה
בלי נושא
אני מצטערת שאני לא פירסמתי היום בכלל>< פשוט אני לא מרגישה טוב בכלל , הלכתי למיון והיה לא נעים :/ הרופא דיי ביאס אותי לגמריי בגלל שהוא תיחקר אותי על החתכים >< אווף:< טוב בכלמקרה , אני מצטערת !! אני אעדכן מחר על הבוקר אם יהיה לי זמן :) LoveUMaria:-*
0 תגובות
קטע מאת חותכת לשעבר - נופלת .
12/10/2013 18:49
מריה
פעם מישהי החזיקה אותי , פעם הייתי חופשייה והרגשתי כלכך חיה . פעם הייתי חזקה . אבל היום? היום אני יוצאת משיעורים כדיי לבכות ולחתוך בשירותים , היום אני מתבודדת , היום אני מתיישבת על אבנים באמצע גינות נטושות ופשוט נשברת . היום אני דיכאונית , היום אני עושה על עצמי רשימות , תיזכרות , מתעדת כל דבר למקרה שאעשה לעצמי משהו ... לפעמים , לפעמים אני מרגישה שאני נופלת , נופלת אל בור חשוך וקר , וכל יום אני נופלת עוד קצת ... קשה לי להישאר חזקה ... כלכך קשה ! אין לי בישביל מי להישאר חזקה , אף אחד לא אוהב אותי יותר . אני לבד . זהו קטע שכתבתי בגיל שתיים עשרה , לפניי שלוש שנים . הרגשתי שהוא עוצמתי והחלטתי להעלות אותו לכאן כי הוא מראה חלק נכבד מהמצב שלי ... (רק לשם ההבהרה , הקטע הזה ממש קצר בישבילי >< אל תצפו לעוד כאלו) הקטע הבא יהיה על האירוע הראשון של סבל בחיים שלי (כמובן שהוא הראשון שאני זוכרת ... ברור שהוא לא הראשון ...) בכלמקרה , אני מקווה שהבנתם את הקטע , הוא עם הרבה משמעות בישבילי ... LoveU Maria:-*
2 תגובות